התאמות

התאמות על רצף הלמידה וההיבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה  והפרעות קשב בחינוך הרגיל

מתוך מסמך  התאמות חדש לתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל   מיום  11/11/2014
קישור למסמך המלא: http://edu.gov.il/owlHeb/Tichon/OchlosiotYechodyot/Learning-Disabilities/Pages/learning-disabilities-in-regular-education.aspx

התאמות הן למעשה שינויים במתכונת ההוראה ו/או במתכונת ההיבחנות, המיועדות לעקוף את הליקוי באופן שיאפשר לתלמיד לרכוש ידע ומיומנויות ולבטא בבחינות את הידע שרכש. 

קיימת אבחנה בין התאמות בתהליכי למידה להתאמות בדרכי היבחנות:
א.  התאמות בדרכי הוראה ובתהליכי למידה
תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב נדרשים ללמידה זהה בהיקף וברמה לה נדרשים כלל התלמידים ואין לפוטרם מחובת לימודים ועמידה במטלות במהלך שנת הלימודים.
יחד עם זאת, הם זקוקים לתשומת לבם של המורים לגבי האופן בו הם מיטיבים ללמוד. ערנותם של המורים לאופן הלמידה של התלמיד פותחת בפניהם חלופות הוראה מותאמות יותר לתלמידיהם.
ההתאמות בדרכי הוראה מתייחסות לאופני התערבות שמורה יכול להפעיל במהלך הלימודים השוטף בכיתה ולשימוש בכלים (לרבות שימוש במחשב ובלמידה מתוקשבת) המסייעים לתלמיד בעל לקות למידה לרכוש ידע, מיומנויות והרגלי למידה יעילים. מטרתן לסייע לתלמיד להיות לומד עצמאי הממצה את יכולותיו ומשתמש לצורך זה גם בדרכי פיצוי ועקיפה שרכש.

ב. 
התאמות באופני היבחנות
התאמות באופני היבחנות הן שינויים בתנאי ההיבחנות הסטנדרטיים במרכיבי הבחינה שאינם נוגעים לידע או למיומנות שהמבחן מתכוון למדוד. בהקשר זה נציין כי מתקיים פיתוח של דרכי היבחנות ממוחשבות שתהיינה הוגנות ומותאמות יותר לצרכי התלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב.
ההתאמות בדרכי היבחנות ניתנות אך ורק בזמן מבחן ורק במקרים בהם צורת ההיבחנות מושפעת על ידי הלקות באופן שפוגע ביכולתו של התלמיד לבטא בבחינה את הידע שיש לו בתחום בו הוא נבחן.


הלגיטימיות של מתן התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב יונקת מעקרון השוויון:

¨    נשמרת הקפדה על מתן התאמות בדרכי היבחנות באופן שיאפשר לתלמיד לקויי למידה לבטא את הידע שרכש.

¨    תוך שמירה על כך שרמת הידע הנבדקת של מקצוע הבחינה, ומהותו לא ייפגעו 

¨    יחד עם שמירה על הוגנות ושוויוניות גם  כלפי תלמידים שאינם לקויי למידה.

לגיטימיות ההתאמות בדרכי היבחנות :

מודגש שוב כי תלמיד לקוי למידה, כיתר התלמידים הלומדים בחינוך הרגיל, חייב לעמוד ברמת הידע הנדרשת במקצוע מסוים. מתן התאמה בדרכי היבחנות מחייב היכרות והבנה של ההתפתחויות הקוגניטיביות והרגשיות האופייניות לגיל התלמיד (ראה בהמשך פרק ה'). 

קודם לדיון בהתאמות בדרכי היבחנות יש לוודא כי מתקיימים  תנאי היסוד הבאים:
א.  התלמיד רכש ידע והבנה במקצוע בו מבוקשת התאמת ההיבחנות.

ב.  ההתאמות אינן פוגעות במהות הנבדקת בבחינה.

ג. ההתאמות ניתנות במשורה ואינן פוגעות במשימות ההתפתחותיות האופייניות לגיל התלמיד.

ד. ההתאמות אינן מעניקות יתרון לתלמידים לקויי למידה על פני תלמידים שאינם לקויי למידה.

ה. ההתאמה אינה גורפת וההיתר לשימוש בה גמיש ונתון לשיקול דעתו של המורה, כשהחלתה של ההתאמה תלוי במידה רבה במטרה העומדת בבסיס השיעור או המטלה. לדוגמה:  אישור שימוש במחשבון מתאים כאשר מטרת השיעור היא תרגול הצבת נתונים בשאלה, אך אינו מתאים כאשר מטרת השיעור היא פיתוח יכולת לאומדן, זאת מאחר והשימוש במחשבון ימנע מהתלמיד לפתח את המיומנויות הנדרשות לאומדן נכון.

ו.  דיון בבקשה למתן התאמה בהיבחנות חייב להישען על הצלבת מידע ודיווחים המתקבלים ממורים שונים שמלמדים את התלמיד ומחוות דעת המאבחן, תוך שיתוף ההורים והתלמיד (תלוי בגילו ובנסיבות נוספות). עם זאת, חשוב להבהיר להורים כי המלצות המאבחן על דרכי היבחנות הן בגדר המלצות בלבד. צוות בית הספר המכיר את התלמיד, מההיבט ההתנהגותי והלימודי, רשאי לקבל חלק מן ההמלצות, לדחות את חלקן ולשנותן - על פי שיקול דעת של אנשי המקצוע בבית הספר ועל פי שיקולי דעת חינוכיים נוספים. כמו כן, החלטת בית הספר לגבי התאמות בדרכי היבחנות ניתנת לשינוי בהתאם לתפקודו של התלמיד (ייתכן שהתלמיד אינו זקוק להן יותר; ייתכן כי יעילותן נמוכה ויש צורך לחפש  פתרונות אחרים, ועוד.)

לכן:

א. התאמות בדרכי הוראה יינתנו ללא הגבלה, לאורך כל הרצף החינוכי.

ב. התאמות בדרכי היבחנות יינתנו בצורה הדרגתית לאורך הרצף החינוכי.

ג. באף מקרה לא יינתנו התאמות בדרכי היבחנות אם מתן ההתאמה פוגע במהות הנבדקת בבחינה  או במטרת הבחינה  או שההתאמה מהווה יתרון לא מידתי לתלמיד לקוי למידה ובעל הפרעת קשב על פני תלמיד רגיל.

ד. באף מקרה לא יינתנו התאמות בדרכי היבחנות ללא שקודם לכך התלמיד קיבל סיוע משמעותי, שניתן לו על ידי בית הספר, על ידי משפחתו או כל גוף אחר. הנחיה זו ניזונה מהצורך להבטיח כי התלמידים ירכשו את המיומנויות הנדרשות לגילם שאם לא כן יקשה עליהם לפתח עצמאות בלמידה ויכולת לעמוד במטלות העומדות בפניהם בהווה ובעתיד.

ה. התאמה בהיבחנות במקצוע מסוים תישקל רק לאחר שתלמיד נבחן לאורך זמן בבחינות רגילות, ונמצא כי קיים פער ממשי בין הידע וההבנה של התלמיד באותו מקצוע לבין יכולתו לבטא ידע זה כראוי במסגרת הבחינה הרגילה. המורה אומד את הפער לאחר שווידא באמצעות הערכה חלופית שלתלמיד ידע והבנה מתאימים.

ו. באף מקרה לא יינתנו התאמות בדרכי היבחנות ללא בדיקת יעילות ההתאמה לתלמיד וללא בדיקת  זיקתן ללקות ולביטויה במבחן.

ז. ההתאמות אינן מיועדות להקל על התלמיד. הן מיועדות לסייע לתלמיד לעקוף רק את הקושי שיוצרת הלקות בהיבחנות עצמה, ולא קשיים אחרים.

ח. התלמיד חייב לקחת אחריות ללמידה ולהתקדמותו בה: גם אם אושרו לתלמיד התאמות בבחינות הוא נדרש לתרגל את המוטל עליו, לעמוד במטלות השונות ולהיות שותף פעיל בתהליך הלמידה.

שיקולי דעת בגיל בית הספר היסודי:
כיתות א'-ג'

המטלות המרכזיות המצופות מהתלמידים בגיל בית הספר היסודי,  כיתות א-ג בעיקר, הן:

א. רכישת מיומנויות של קריאה, כתיבה, חשבון

ב. פיתוח של הרגלי למידה בסיסיים

מיומנויות אלה לא ניתנות לרכישה אם אינן מתורגלות. פטור מקריאה וכתיבה בגילאים אלה מחבל בצורה קשה בסיכויי התלמידים לרכוש מיומנויות אוריינות בסיסיות שהן קריטיות ללמידה תקינה. התרגול חשוב שבעתיים לתלמידים לקויי למידה המתקשים ברכישת מיומנויות אלה. תלמידים אלה זקוקים  לתרגול מוגבר ולהתאמה בדרכי הוראה.

 

כיתות ד'-ו'

בכיתות אלה המטלות מתרחבות ובעזרתן מתחיל: 

פיתוח הדרגתי של תהליכי חשיבה גבוהים

תהליכים אלה מתפתחים באמצעות מפגש עם טקסטים מורכבים יותר ובאמצעות מפגש עם מקצועות לימוד חדשים. בכיתות אלה מיומנויות הקריאה והכתיבה אמורות להיות כמעט אוטומטיות והטקסטים מיעוטי ניקוד. משום כך, חשוב לקחת בחשבון כי תלמיד לקוי למידה המתקשה עדיין בקריאה, לא  יוכל

לפתח תהליכי חשיבה גבוהים כמו התלמיד שקריאתו רהוטה. בעוד שהתלמיד הרגיל מפנה את מלוא משאביו האינטלקטואליים והקוגניטיביים להבנת הטקסט, התלמיד לקויי למידה נאלץ להפנות משאבים אלה גם לשלבי הפענוח ולכן המשאבים שנותרים להבנת הטקסט מצטמצמים בצורה משמעותית.

פיתוח הרובד הלשוני

הרבדים הלשוניים והחשיבתיים הטמונים בטקסט כתוב גבוהים לאין ערוך מהטקסט הדבור. תלמיד,

שבשל מגבלת קריאה אינו קורא באופן עצמאי טקסטים ברמת כיתה אינו זוכה לפיתוח כישורים אורייניים כחבריו בכיתה. לכן, בצד המשך העבודה על הקנית מיומנויות הקריאה והכתיבה, יש חשיבות להבטיח חשיפתו של תלמיד בעל לקויות למידה לטקסט כתוב, בין אם על ידי הקראה ע"י  קורא אחר (מורה, מבוגר אחר, חונך) או קלטות המלוות ספרים, ודרכים אחרות. הקפדה על  כך לא תחסום את התלמיד מפני פיתוח תהליכים של הבנת הנקרא גם אם הוא מתקשה בקריאה עצמאית.

 

פיתוח מואץ של הבעה בכתב

הבעה בכתב הנה הפעילות האינטלקטואלית המורכבת ביותר.  היא "צורכת" ומשתמשת ביכולות רבות ולכן חשוב  להבטיח כי גם תלמידים בעלי לקויות למידה ייחשפו ויתרגלו מיומנות זו.  

Comments