אבחונים

 סוגי אבחונים:

o      פסיכולוגי- הכרחי לצורך קבלת זכאות.
        זהו אבחון  הבודק מטפל בנושא האפקט (רגש) מתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי, חשיבה מילולית ובלתי מילולית         האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם‏.
        מאפשר להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ולשער השערות לגביהן.
        מאפשר לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה. 

o      דידקטי - אבחון הממפה כישורי למידה אצל אדם, תפקוד העומד בבסיס יכולותיו. המיפוי נעשה תוך אפיון של מיומנויות למידה            בסיסיות, ובכללן קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל פה וחשבון‏. האבחון מתאר גם את הפן ההתנהגותי, מזהה את 
        אסטרטגיות הלמידה הקיימות ובודק את היעילות שלהן‏.

o      רב תחומי/משולב - אבחון רב-תחומי משולב (פסיכו-דידקטי מורחב) הינו אבחון שמטרתו לבחון את הסיבות לקשיים לימודיים
        ו/או חברתיים/ התנהגותיים/ רגשיים. מאפשר לאתר לקויות למידה ולבנות תוכנית טיפולית והתאמות. האבחון כולל:

         הערכה קוגניטיבית על פי מבחן משכל סטנדרטי מתוקנן ומותאם לנורמות של ילדים בארץ, המורכב מתת מבחנים בתחום                 המילולי ובתחום הביצועי.
         תפקודים קוגניטיביים כגון תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית יכולת קשב  וריכוז, ערוץ מילולי ותפקודי ומיומנויות ויזו-מוטוריות.            תפקודים לימודיים כגון מנגנונים העומדים בבסיס הקריאה, מיומנות האזנה ושיח, תפקודי קריאה, הבנת הנקרא, כתיב וכתיבה.            הערכה רגשית על פי מבחנים השלכתיים, שיחות ו/או משחק משותף.

o       אבחון הפרעות קשב וריכוז ADHD או ADD - הפרעת קשב וריכוז, או בשמה הלועזי – 
          Attention Deficit and Hyperactivity Impulsivity Disorder ) ADHD) היא בעצם הפרעה המורכבת משתי הפרעות לפחות: 
          1. הפרעת קשב משולבת עם היפראקטיביות ואימפולסיביות, המוגדרת כ  Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) ADHD)
          2. הפרעת קשב "טהורה", המוגדרת כ  Attention Deficit Disorder) ADD)
         
ההפרעה מורכבת מגרעין אורגני, סביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות, שהן היוצרות בסופו של דבר את                  המבנה השלם של ההפרעה. הפרעת הקשב, גם אם "עוצמתה האורגנית" תהיה זהה בשני ילדים, תתבטא בשניהם באופן שונה לחלוטין בהתאם           ליתר תכונותיהם ולסביבה המקיפה אותם.
          מהלך הפרעת הקשב נובע מהיותה תכונה מוקצנת, דהיינו מלווה משך כל החיים, מתחילתם ועד סופם. יש לה ביטויים שונים בגילאים שונים,              בהתאם למכלול תכונותיו של הנושא אותה, כמו גם בהתאם לסביבה המקיפה אותו. מהלך ההפרעה נחשב היום כרוני. ההערכה היא, שרק 30%           מפסיקים לסבול ממכלול התסמינים בגיל ההתבגרות, כלומר, גם מבוגרים סובלים מהפרעת קשב. גורמים המשפיעים על מהלך הפרעת הקשב              הם קיום ליקויי למידה, המופיעים בשכיחות גבוהה – 30% במשולב עם הפרעת הקשב, הפרעת התנהגות, דיכאון וחרדה. קיימת סכנה, בעיקר              בקבוצה הלא מטופלת, של הידרדרות לעבריינות ולשימוש בסמים. לאור חשיבות התחלואה הנלווית, אבחון מוקדם הוא הבסיס להתפתחותם              התקינה של ילדים אלו.

                          האבחנה היא אבחנה קלינית בעיקרה, ויש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים שונים, חלקם תקינים וחלקם פתולוגיים,                              ביניהם חריגות שכלית בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיסיים שונים, כגון הפרעה בראייה או                                      בשמיעה ועוד. מרבית הסובלים מן ההפרעה פונים לנוירולוג ילדים, אולם מומלץ ביותר לבצע את האבחון דווקא אצל פסיכיאטר ילדים, היודע                              לעשות את האבחנה המבדלת הנכונה. אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל חד משמעית את האבחנה. המאבחן יכול להשתמש בראיון הילד                              וההורים, תצפיות בילד ובהורים, סקאלות התנהגותיות, בדיקות גופניות ונוירולוגיות וטסטים קוגניטיביים. בדיקות מעבדה, כגון ראייה ושמיעה,                              יכולות להיות יעילות בחלק מהמקרים. במצבים מסוימים כדאי לבצע הערכת שפה ודיבור. שאלונים התפתחותיים המיועדים להורה ולמורה יכולים                           להינתן במפגש הראשון.

                          בין הסקאלות המקובלות יותר לשימוש בארץ נמצא השאלון המקוצר של קונרס (Conners), הכולל 10 שאלות. שאלון זה ניתן להורים ולמורים                              למילוי, והוא נמצא בשימוש נרחב ע"י פסיכיאטרים, נוירולוגים, פסיכולוגים ועוד. יתרונו בהיותו קצר וקל למילוי, כמו גם בפרספקטיבה שהוא                                  מאפשר על ביה"ס ולא רק על הבית. חסרונו בכך שהוא סובייקטיבי, ומתמקד בהתנהגות הנצפית יותר מאשר בקשב, שאת הפגיעה בו קשה                                  לראות מן הצד. חסרון זה גורם להתמקדות בחלק ההיפראקטיבי, שהוא החלק הבולט לעין. סקאלות אחרות, נמצאות פחות בשימוש, הן שאלון                              הקונרס המלא, Child Behavior checklist (CBCL)  ועוד. שאלונים אלו חשובים, בהיותם מקיפים יותר, ומאפשרים פרופיל פסיכולוגי מלא                              יותר של הילד, אך חסרונם בכך שהם מייגעים, ומשום כך ההיענות למילויים אינה תמיד מלאה.

                          מבחן התפקוד המתמשך – Continuous performance test (CPT) – מאפשר הערכה אובייקטיבית ומעריך את מרכיב הקשב. מבחן זה בודק                           ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמא ל – CPT הנמצא בשימוש בארץ הוא מבחן                           ה – T.O.V.A – Test of Variables of Attention. בדיקה זו ממוחשבת ומבוססת על ניתוח התגובה לגירוי – השמטות, תוספות שגויות                                  וכדומה. הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע, ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של                           עיבוד המידע שעושה הילד, באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות ילדים בגיל זה. הרגישות של T.O.V.A. 80% והספציפיות שלה                              85%. בדיקת ה – T.O.V.A מאפשרת גם הערכה של  יעילות הטיפול התרופתי ברמת דיוק של 95%.

Comments